קוברב נ' חברת מטל און תעשיות (1994) בע"מ

החלטה

החלטה

1.זוהי בקשתה של הנתבעת לביטול פסק דיננו מיום 1/9/10 אשר ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת לישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק זה ואשר הזימון אליה הומצא כדין לנתבעת.

2.הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע אשר התנגדה למבוקש ולחילופין עתרה לכך שככל שבית הדין יעתר למבוקש, תחויב הנתבעת להפקיד את סכום פסק הדין או בתשלום הוצאות לדוגמא כתנאי לביטול פסק הדין.

3.לאחר עיון בתגובת התובע לבקשה – נחה דעתנו כי הדין הוא עם התובע בכל הנוגע לעתירתו החלופית, היינו ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות כתנאי לביטולו, ונבאר.

4.נקדים ונבהיר כי מעיון בכתבי בי דין של הצדדים ובנימוקי הבקשה והתצהיר התומך בה, לא ניתן לומר שהגנת הנתבעת הינה חסרת כל בסיס ובכל מקרה לא לגבי כל הרכיבים נשוא כתב התביעה ופסק הדין, ועל כן יהא זה מוצדק להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבעת על מלוא התביעה.

5.עם זאת, אין עסקינן בענייננו בנסיבות בהן לא הומצאה לנתבעת הזמנה כדין לישיבה ממנה נעדרה, אלא המדובר ב"אוסף" (כך ממש- א.ר.ק.) של מחדלים אשר כולם רובצים לפתחם של מנהל הנתבעת ובאת כוחו, ועל כן ברי כי יש מקום לפצות את התובע בהוצאות הן בשל ביטול זמנו וזמן באת כוחו לריק ביום 1/9/10, הן בשל הדחיה בבירור עניינו של התובע, והן בגין הטרחה הנוספת בשל הצורך בתגובה לבקשה זו, אשר כולם נובעים ממחדל מנהל הנתבעת ובאת כוחו.

6.לא זו אף זו. בענייננו נראה כי הדין הוא עם התובע, אף בכל הנוגע לכך שבמקרה זה מן הראוי לחייב בהוצאות לדוגמא, ונבאר.

7.אין זו הפעם הראשונה שבה מתעכב בירור עניינו של התובע בשל מחדליה של הנתבעת.

כך, מלכתחילה כתב ההגנה בתיק זה הוגש באיחור ורק לאחר שהתובע עתר למתן פסק דין בהעדר הגנה.

גם לישיבת הדיון המוקדם שנקבעה ליום 16/3/10 בפני כב' הנשיא כהן לא טרחה הנתבעת להתייצב, ללא הצדק, דבר שהוביל לחיובה בהוצאות, וכאמור גם לישיבת ההוכחות שנקבעה בעניינו של התובע לא טרחה הנתבעת להתייצב.

כעולה מתצהיר מנהלה במועד הדיון הוא היה חולה ועל כן נמנע ממנו לעיין ביומנו שהיה מצוי במשרד ולהיוודע לקיום הדיון, בפרט ומיוחד כך שעה שראשו היה טרוד בחתונת בתו שהתקיימה ביום 3/9/10 בחו"ל.

יתרה מכך לשיטתו, הוא ביקש מארגון המעסיקים שבו הוא חבר להעמיד לו ייצוג משפטי, אך לשיטתו (שלא נתמכה בתצהיר באת כוחו) בשל תקלה במחשב הארגון לא נרשם מועד הדיון ביומן באת כוחה ועל כן גם ממנה נבצר מלהתייצב לדיון.

ובכן, מעיון באישור המחלה שצירף מנהל הנתבעת לתצהירו עולה כי אישור המחלה מתייחס להמלצה על מנוחה מיום 30/8/10 עד ליום 2/9/10 אך ניתן ביום 20/9/10 וצוין בו כי: "חופש מחלה ניתן על פי הצהרתו" מה גם שעל גבי האישור נרשם כי "אישור זה אינו בתוקף עבור מוסדות משפטיים, צבאיים ומשרד הבטחון".

בכך לא סגי על מנת לשכנענו כי במועד הדיון נבצר ממנהל הנתבעת להגיע לדיון בשל מחלה, מה גם שאף אם כך היו פני הדברים הרי שאין בכך כדי להצדיק את התעלמותו של מנהל הנתבעת מקיומה של ישיבת בית הדין, אליה אמור היה להיערך עוד לפני שחלה כטענתו.

לא למותר לציין כי לטענה בדבר תקלה במחשב ארגון המעסיקים, לא הובאה כל ראשית ראיה וכאמור אף לא הוגש תצהירה של באת כח הנתבעת, מה גם שלתיק בית הדין לא הומצאה כל הודעה על הייצוג על ידי באת כח ארגון המעסיקים, למעט בבקשה שבנדון שבה נזכר הדבר לראשונה.

במילים אחרות, לא רק שההיעדרות עצמה מן הישיבה שנקבעה ליום 1/9/10 הסבה לתובע נזקים ישירים עליהם הוא זכאי לפיצוי, אלא שכל התנהלות הנתבעת ומנהלה ביחס לאותה ישיבה מצביעה על זלזול בזמנם של הצד שכנגד ובית הדין.

בהינתן כי אין זו הפעם הראשונה שבה מגלה הנתבעת יחס מזלזל וחוסר אכפתיות כלפי מועדים שנקבעו בהחלטות בית הדין ולמעשה מתחילת ההליך שבנדון לא עמדה הנתבעת באף מועד שנקבע כאמור – נראה כי זהו בדיוק המקום שבו ראוי להשית על הנתבעת הוצאות לדוגמא, ולא זו אף זו, אלא כתנאי לביטול פסק הדין.

8.לא נעלם מעינינו סכום התביעה בכללותה ופסק הדין על פיה, אך בהינתן כי בהוצאות לדוגמא עסקינן, אנו סבורים כי הסכום אותו ראוי להשית על הנתבעת לנוכח מחדליה המתמשכים בתיק זה תוך גילוי זלזול וחוסר אכפתיות כלפי הצד שכנגד ובית הדין הוא הסך הכולל של 7,500 ₪ בגין הנזקים הישירים שנגרמו לתובע כתוצאה מהתנהלותה ובשל התנהלותה כמבואר לעיל.

9.אי לכך ולאור כל המבואר לעיל, אנו קובעים כי פסק דיננו מיום 1/9/10 יבוטל בכפוף לכך שהנתבעת תשלם לתובע הוצאות בסך של 7,500 ₪ וזאת עד לא יאוחר מיום 6/12/10.